מפרשים:
7 וְהַשֵּׁנִי מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֵינוֹ מֵבִיא. הַקּוֹנֶה אֶת הַשָּׂדֶה אֵינוֹ מֵבִיא בִּכּוּרִים מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁהֵבִיא הַמּוֹכֵר, דִּכְתִיב שם הִגַּדְתִּי הַיּוֹם, פַּעַם אַחַת מַגִּיד וְאֵינוֹ מַגִּיד שְׁתֵּי פְעָמִים:
8 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין מֵבִיא וְקוֹרֵא. דְּהָא דְּאָמְרָן פַּעַם אַחַת מַגִּיד וְאֵינוֹ מַגִּיד שְׁתֵּי פְעָמִים, הַנֵּי מִילֵי בְּאָדָם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: